קוואיי קפה

קוואיי קפה שוכן ברחוב לילינבלום, ברובע הבנקים הישן בקצה מרכז העיר תל אביב — חדר קטן בעל קירות צבועים בפסטל שנפתח בסוף 2024 כשלוחה של חנות הממתקים לצד קימצ’יז, המסעדה הקוריאנית החלוצית הממוקמת כמה דלתות משם. אם קימצ’יז הביאה לתל אביב את הבולגוגי והטוקבוקי, קוואיי הוא המקום שבו אותו מטבח עושה את החצי השני של השולחן המזרח-אסייתי: קפה, מאצ’ה, לחמניות בעבודת יד וקיר שלם של חטיפים מיובאים.

הקפה הוא יצירתה של סוני קים, הבעלים הקוריאנית של קימצ’יז, שרצתה להשלים את מה שבנתה. “רציתי להביא לכאן את הטעמים שאני זוכרת מהבית,” היא סיפרה — “לא רק של הברביקיו והאוכל המבושל, אלא גם את הקפה, המאפים ושאר הממתקים שמזוהים עם יפן ועם קוריאה”. קימצ’יז כבר הפכה לאחד השולחנות הקשים ביותר להזמנה בעיר; קוואיי הרחיב את הפרויקט הזה הצידה אל חלל יומי שאפשר פשוט להיכנס אליו.

המשקה שכדאי להזמין הוא קפה דלגונה קוריאני (כ-18 ש"ח) — תופעת הקפה המוקצף שהפכה לוויראלית בכל העולם, ונעשית כאן כמו שצריך כך שגם כתר הקפה וגם החלב שמתחתיו מוקצפים למשהו שקרוב יותר לקינוח מאשר לפלאט וייט. לצדו, התפריט הקצר כולל מאצ’ה בסגנון טקסי, קפה בסגנון וייטנאמי עם חלב מרוכז, קפה פילטר רגיל החל מ-11–14 ש"ח בערך, ותה יפני. ויטרינת המאפים היא הסיבה הנוספת לבוא: טאייאקי, פנקייקים ממולאים בצורת דג; פאן מלון ולחמניות יפניות רכות ומבריקות אחרות; באנים בצורת חיות כמו פנדות וחזרזירים, ממולאים בממרח שעועית אדומה, שומשום שחור או שוקולד; ועוגות ענן גבוהות ואווריריות בטעמי מאצ’ה ופאמפקין ספייס בפרוסות. קיר צדדי עמוס בחטיפים, ממתקים ובקבוקי שתייה צבעוניים שיובאו מיפן ומקוריאה — מהסוג שקשה אחרת למצוא בישראל.

זהו מקום קטן באמת, עם כמה שולחנות עגולים בלבד, ולכן הוא עובד הכי טוב כעצירה חטופה ולא כבית קפה לשבת בו שעות; שעות הפעילות התייצבו על משמרת יומית ארוכה (סגור בימי ראשון). עבור הקהילות היפנית והקוריאנית בעיר — והקהל הגדול בהרבה של ישראלים שגילו את האוכל הזה דרך קיי-דרמות, אנימה וטיקטוק — זהו עוגן צנוע ולא יומרני: מקום לקחת ממנו חטיף מוכר, לנסות את הקפה שכולם ראו ברשת, ולא להזדקק להזמנת מקום כדי לעשות את זה.