אוניגירי-יה

אוניגירי-יה היא דלפק יפני קטנטן ברחוב פלורנטין שנפתח באוגוסט 2024, והוא עושה דבר אחד שרוב המסעדות היפניות בתל אביב לא עושות: מתעלם מסושי לחלוטין. בוויטרינה כתוב זאת במפורש — “זה לא סושי” — ומה שמגישים כאן במקום זה אוניגירי, כיסי האצה־והאורז שנלחצים ביד ומהווים אוכל רחוב יומיומי ברחבי יפן, אך עד כה לא היה להם בית ייעודי בארץ.

את המקום מנהלת משפחת סאטו, שעברה לכאן יחד מטוקיו. יושי סאטו מתגורר בישראל מזה שש־עשרה שנים; לפני שפתח מקום משלו הוא בישל בסושי בר באזל ובמטבחים הארגוניים של מיקרוסופט ואפל. אשתו, שרונה, ייסדה ועומדת בחזית החנות — מקומיים התרשמו מהמראה של ישראלית המדברת יפנית רהוטה בלב פלורנטין — ובנם ג’ואי עובד בדלפק הקטן. יצירות הקליגרפיה של יושי עצמו תלויות על קירות העץ הבהירים, חלק מעיצוב מינימליסטי ומאופק במכוון, שמשקף איך חנויות יפניות קומפקטיות באמת נראות במקום להציג נושא מאולץ.

התפריט קצר והכול מוצג בוויטרינה הקדמית, ואז מורכב טרי לאחר ההזמנה. יש שני סוגי אוניגירי עם דג — סלמון אפוי (24 ₪) וטונה (21 ₪) — ושלוש גרסאות צמחוניות (21 ₪ ליחידה), ביניהן אחת עם תירס מתוק ואחת עם מוצרלה ושומשום שנצרבת כך שהגבינה הופכת נוזלית. מעבר לכדורי האורז יש סלט אטריות שעועית עם טמגו, עגבניות שרי ושיטאקי (35 ₪), קארי עוף יפני עם אורז וסלט תפוחי אדמה (54 ₪), קארי צמחוני (42 ₪), וקופסת בנטו. ראוי לציון: כל המנות מוכנות ללא גלוטן, ורבות מהן צמחוניות או טבעוניות — שילוב נדיר שהופך את המקום לקל במיוחד להמלצה. תוכלו לשטוף הכול עם תה פרח אפונת פרפר קר.

מקומות הישיבה מעטים, כמו בחנויות הקטנות שאוניגירי-יה מבוססת עליהן, כך שרוב ההזמנות יוצאות כטייק אווי — מה שמתאים למיקום. המסעדה ממוקמת על הקטע של רחוב פלורנטין שנצבע לאחרונה בירוק וצויד בספסלים כמדרחוב מתהווה, ואוניגירי-יה הייתה אחד מהעסקים החדשים הראשונים שהימרו על הבלוק הזה. קחו את ההזמנה, מצאו ספסל, ואכלו אותה בשכונה שהפכה לאזור האוכל הסוער ביותר בתל אביב. עבור הקהילה היפנית בעיר זו פיסה קטנה של בית; עבור כל השאר זו היכרות כנה עם מה שאנשים יפנים באמת אוכלים בדרכים.

פתוח ראשון עד חמישי; שבת סגור. התקשרו מראש ל-03-620-9922, הזמינו דרך וולט, או עקבו אחרי @onigiri_ya_tlv לעדכוני מנות יומיים.

קראו את הביקורת המלאה שלנו