וואט סאנג סושי ועוד

וואט סאנג סושי ועוד שוכנת ברחוב הרכבת 12, בפינת לבונטין מאחורי בית המכס הישן — בקצה השקט של אזור גן החשמל, אותו כיס תוסס במרכז תל אביב של סטודיואים לעיצוב, ברים קטנים ומטבחים עצמאיים. זהו בר סושי של שף במובן הטוקיואי: דלפק ארוך במרכז החלל, השף עובד מולכם, והתפריט מטופל כמלאכת אומנות ולא כרשימת מנות. בעיר שבה “סושי” פירושו פעמים רבות מדי גליל סלמון מפס ייצור, וואט סאנג היא אחת הכתובות שאליהן אוכלים רציניים מפנים את מי שחדש בעניין.

המסעדה היא המיזם העצמאי של שני אנשים שעבדו זה לצד זה יותר משני עשורים במון, אחד מבתי הסושי הוותיקים והמכובדים בתל אביב — השף וואט סאנג במטבח וזוהר שטרק על הרצפה. אחרי כ-24 שנים יחד שם, הם עזבו כדי לבנות את המקום שדמיינו: מקום ששומר על אותנטיות יפנית תוך כיבוד זהות ישראלית, כפי ששטרק ניסח זאת — מוקפד ומושקע, אך לא יומרני, כזה שמתאים גם לערב חול. התזמון היה אכזרי. הפתיחה נקבעה ל-9 באוקטובר 2023; המלחמה התערבה, והם נפתחו בסופו של דבר בפתיחה רכה בתחילת נובמבר, ימים ספורים לתוך תקופה שבה כמעט אף אחד לא פתח מסעדות.

הבישול עומד בציפיות שמעורר הניסיון. הדג הוא הכותרת — מובחר בקפידה, עם טונה כחולת-סנפיר עונתית ומרכיבים מיובאים איכותיים, עד כדי אורז שמובא מיפן. מעבר למאקי, סאשימי, ניגירי ובאטרה כבושה בסגנון אוסקה, יש כחמישה-עשר גלילים מיוחדים ומטבח אמיתי שמאחורי הדלפק: ראמן עוף ושרימפס שמתבשל תשע שעות, צדפה צרובה בקרם חלב אורז, סלמון במיסו עם דלעת יפנית, אגדאשי טופו, חציל מיסו, ירקות בטמפורה עדינה ושיפודים מעל גריל רובטה. רשימת המשקאות כוללת סאקה, בירה יפנית, יינות טבעיים וקוקטיילים של הבית על בסיס מאצ’ה, יוזו ושמן שומשום.

החלל תואם את האוכל — עץ איכותי, תאורה מודרנית, דלפק שמעגן את הכול, וגם פינות שקטות יותר לזוגות ושולחנות גדולים לקבוצות. זה לא זול; ארוחה מלאה עם משקאות נופלת בדרך כלל בטווח של 150–360 ש"ח, והמקום הפך פופולרי דיו כדי שכדאי להזמין מקום מראש. עבור הקהילה היפנית של תל אביב ועבור ישראלים שמחפשים את הדבר האמיתי, וואט סאנג הפכה במהירות למוסד שכונתי ששווה את ההזמנה.

קראו את הביקורת המלאה שלנו